אחרי 15 שנה: תוספת לאוסף המכתביות שלי

לפני 15 שנה, בשנת 2006, מצאתי אוצר נפלא ליד פח האשפה של הבניין – תיק פלסטיק מלא במכתביות.

עד היום אני לא מבינה איך מישהו זרק את האוסף המדהים הזה. מכתביות מכל הסוגים והמינים, כולל ריחניות (ששמרו על ריחן!), שנראה שנאספו בקפידה רבה בשנות השמונים (ואולי קצת בשנות השבעים). יש בתיק הזה הכל – מהולי הובי, דרך ג'ון טרבולטה ועד דובוני 'כפת לי. מאות מכתביות – לרוב אחת מכל סוג, ופה ושם סט כמעט שלם. ולא רק דפים. גלויות, מעטפות ופנקסונים זעירים עם ציורים חמודים. היה ברור שמישהו אסף את המכתביות האלה אחת לאחת, ולכן לא היה לי ברור מעולם למה זרקו את האוסף.

הנה דגימה קטנה מאוד ממנו:

מכתביות וינטג' שנות השמונים

שמרתי היטב על האוסף במהלך השנים. מדי פעם השתמשתי בדף או בגלויה כדי לכתוב ברכת יום הולדת למישהו שגם ייהנה ויעריך את השימוש במכתביות נוסטלגיות אמיתיות.

לא יצא לי להגדיל את האוסף הזה. מדי פעם ראיתי פוסטים בפייסבוק על אנשים שמוכרים מכתביות, אבל לא ראיתי משהו שמשך את העין. באיביי, לצערי, יש בעיקר מכתביות סיניות ויפניות, חלקן חמודות מאוד, אבל תמיד חשתי שהן לא מתאימות לאוסף.

והנה, בשבוע שעבר, במהלך סיבוב שגרתי בשוק הווינטג' ברחבת גבעון בתל אביב, הגעתי לדוכן שנראה שחי עמוק בשנות השמונים. הרבה צעצועים ופיצ'פקעס ואפילו חבילות מסטיק של עלית שכנראה רצוי לא ללעוס יותר. חיטטתי שם ומצאתי מכתביות שהיוו תוספת מושלמת לאוסף שלא גדל כבר 15 שנה, אז קניתי. המוכר ליד התעורר והביא מהאוטו שלו קלסרים עצומים ומסודרים, עם מכתביות וינטג' שנראות חדשות לגמרי, מדבקות למחברות של ואן אריק ועטיפות מחברת של ירדנה ארזי. קניתי ממנו גם חבילת מכתביות, והלכתי הביתה מרוצה (למרות שלא הצלחתי למצוא תקליטים ראויים הפעם).

אלה מציאות חריגות ונדירות בשווקים הישראלים. ככלל, מוצרי נייר נחשבים בארץ לווינטג' נחות ולא זוכים לתשומת לב (מלבד שטרות ולפעמים גלויות). לרוב, ספרים ישנים נמכרים במחירים נמוכים (10 שקלים לספר במקרים רבים), ומכתביות או ניירות מכתבים (וגם כלי כתיבה ישנים) הם פריטים שכמעט לא רואים, וחבל.

אהבתי במיוחד את מכתביות דאלאס וצבי הנינג'ה. בתוך ערימת הקשקושים בדוכן מצאתי גם שתי מדבקות של מלחמת הכוכבים – האן סולו ומוף טארקין. כל המכתביות במצב חדש לגמרי, ומהוות תוספת נהדרת לאוסף העצום שמצאתי.

אולי עוד 15 שנה אמצא עוד מכתביות… 🙂

תגובה אחת על “אחרי 15 שנה: תוספת לאוסף המכתביות שלי”

  1. דוד :

    זה המקום והזמן להודות שהיו לי מכתביות של בית קטן בערבה כשהייתי ילד (כנראה 40+ שנה אחורה)?
    זה מה שקורה בסביבה מרובת בנות…
    אבל על דאגה, מהר מאוד העברתי אותו לאחותי ונדבקתי למסך לצפות בכנפי הרעם (כן, בובות על חוט, אבל בדיוני!).

להגיב על דוד לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *