סגרו את הלפטופים, הוציאו עט ונייר

עט שניידר סליידר אדג' XB

הייתי חייזר כאשר למדתי לתואר ראשון במכללה לפני שנים לא מעטות. למה? הרבה סיבות, אבל אחת עיקרית – הסתובבתי עם לפטופ ענקי של קומפק, עם WIndows 98 ושום צורה של WiFi, עליו הקלדתי חלק ניכר מהשיעורים בהם נכחתי. רוב הזמן הוא שימש אותי כדי לשחק AoE בשיעורים משעממים, האמת.

היום, לפטופ לסטודנטים הוא כמעט פק"ל, אפשר להשיג אחד סביר במחירים מצחיקים, הוא קל וקטן, והחרוצים שבסטודנטים אפילו באמת מקלידים עליו את החומר הנלמד (השאר בוהים במפשעה שלהם, שם נמצא הטלפון עם הווטסאפ).

אין ספק שחומר מוקלד נראה מסודר יותר, וגם קל יותר להפצה ולשיתוף. בנוסף, ברוב המקרים ההקלדה מאפשרת הזנת תוכן מהירה ויעילה יותר – הרבה יותר מכתיבה רגילה (שאינה קצרנות). עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שמי שכותב בעט במהלך השיעורים – זוכר יותר טוב את החומר הנלמד. אחת הסיבות היא, שלפטופ שמחובר לרשת יוצר הסחות דעת בדמות רשתות חברתיות, גלישה באתרי פורנו וצפייה בסרטונים של חתולים. סיבה נוספת לכך, היא שבגלל איטיות הכתיבה ביד, הסטודנט נאלץ לסכם את החומר תוך כדי שהוא שומע אותו, ולא יכול לכתוב את הנאמר מילה במילה. עיבוד החומר הנוסף הזה, המתרחש תוך כדי השיעור, הוא זה שמאפשר לנו לזכור את החומר הנלמד בצורה טובה יותר.

גם כאשר נתבקשו הסטודנטים בעלי המחשב שלא לכתוב "מילה במילה" את הנאמר בהרצאה, הם לא הצליחו להתגבר על ההרגל, ולא סיכמו את החומר במילים שלהם. לאחר מכן, כאשר הסטודנטים קיבלו זמן ללמוד את החומר שכתבו, במחשב או על נייר – אלה שכתבו את החומר בצורה ידנית, השיגו תוצאות טובות יותר במבחן.

החוקרים לא מאמינים כי תהיה נסיגה טכנולוגית, אולם מעריכים כי טכנולוגיות כמו סטיילוס ואפליקציות זיהוי כתב יד, יאפשרו לאנשים רבים יותר ליהנות מהיתרונות של כתיבה ושמירה דיגיטלית של החומר.

תגובה אחת על “סגרו את הלפטופים, הוציאו עט ונייר”

  1. שושי :

    הלפטופים עדיין כבדים מדי. הקלדתי במיני טבלט (300 גרם), והיה עלי להשקיע רוב קשב בחיפוש המקשים, בבדיקת ההקלדה וכיו"ב. לא הצלחתי בו זמנית גם לעקוב אחרי מצגות המרצה (שהיו עמוסות, משום מה) ולהבין מספיק מהשיעור. חזרתי לנייר ועט. קריאת הסיכומים אח"כ היתה, כמובן, מפרכת משהו ומקוממת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *